יום ראשון, 29 במאי 2016

חושפת כתפיים וגם קצת מהלב....

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה, בגלל אחת החברות הכי טובות שלי שעד עכשיו היא מעריצה מס' 1 שלי :)!
התחייבתי שכל מה שיהיה כתוב בו יהיה נכון, אמיתי, והכי חשוב ייתן לכם הצצה למי שאני הבן אדם עצמו.
והנה אני מודה, עוברת עליי תקופה לא משהו.. אולי זה משבר גיל ה 40 שמגיע קצת מוקדם מדי.
אני טיפה מרגישה תלושה מעצמי, מחפשת את המשמעות האמיתית בדברים שאני עושה, רוצה להיות שמחה (מאושרת,תמיד היה נראה לי שייך לקולנוע וטלווזיה) אני מנסה למלא את החיים שלי רק באנשים שעושים לי טוב ושמח בלב ובנשמה, בחוויות מעניינות ולייצר לעצמי עולם כמה שיותר שלם ונעים.
אין לי כוחות מיותרים ולא הזמן והכוח לביקורת או שליליות, אם יש לכם בעיה איתי הדלת שם.
אם אתם אוהבים אותי, אתם תאהבו אותי בדיוק איך שאני, כי תכלס חוץ מאולי עוד כמה שערות לבנות ומלתחה שמשתנה לפי החשק, אני נשארתי אותו דבר.

אבל כשרע לך ואתה לא מוצא את האור בקצה המנהרה אתה מנסה לנחם את עצמך בכל מה..
שמנחם אותך, 
אותי מנחם אוכל.
תמיד הייתי שמנה (וכן, מישהו שמן יכול להגיד על עצמו שמן..) גדלתי בבית שמאוד אוהב לאכול והרבה עם זוג הורים שהאושר שלהם נבע מזה שהילדים שלך אוכלים.
לקח לי הרבה זמן להבין שכמויות כאלה של אוכל זה לא אושר, וגם זה עלה לי בבריאות כי ניסיתי להוריד אותו מהר מדי הרבה מדי.
ובחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי חוזרת לאותה נחמה.
עליתי ב- 4 חודשים אולי קצת יותר, קרוב ל 7 קילו אולי קצת יותר :).
הקטע, אני יודעת שאני אוכלת לא בגלל שאני רעבה או צריכה, אלא בגלל שזה עושה לי נעים בבטן ואז אני לא חושבת על למה ההרגשה שלי פיכסית.
אין בי שום רצון להתגנדר או להתקשט :) ואני רוב הזמן בג'ינס וטי שירט, וזה גם מה שאני קונה בתקופה האחרונה.
נעלי עקב אופסנו בארון, ואני רוב הזמן על שטוח וסניקרס, אני לא מתאפרת לא בא לי לצאת, ללכת לאף מקום..פשוט כי אין לי חשק לכלום.




אז מה קרה אתם שואלים והנני מחייכת ונראית סבבה (יחסית) בתמונות שאתם רואים כאן?
מתי נפל לי האסימון (אסימון זה הנייד של שנות ה 80..).
ביום שלישי הלכתי בערב לאותה חברה טובה שלי.
פשוט חשפתי את כל הקשיים, את כל החולשות את כל מה שאני עוברת והיא הזכירה לי דבר אחד מאוד חשוב שאולי שכחתי או קברתי בכמה ק"ג של עוגיות אוראו בתוך מעדן יולו שכבות...
שמותר שיהיה לך קשה לפעמים, שמותר להיות עצוב, להרגיש חרא ולשנוא את עצמך.
אבל אני לא לבד, 
שיש לי חברים שאוהבים אותי, שרוצים להיות איתי אפילו כשרע לי, לצחוק איתי..ולעזור לי ולהיות שם בשבילי.
ומספיק לרחם על עצמי ויאללה רבוטה!
וביום רביעי קמתי והרגשתי טיפה שונה מבחודשים האחרונים.
החלטתי לקחת את השליטה בחזרה לידיים שלי. להפסיק לעוף ברוח, ולדעת בדיוק מה אני עושה ומה אני צריכה לעשות.
דבר ראשון לחזור להתעמל, הורדתי אפליקציה שמלמדת אותי מחדש איך לרוץ ואני כבר ביום השלישי שלה ואני עושה תוכנית של חצי שעה שמתוכה אני רצה דקה נחה דקה וחצי, תוך 8 שבועות אני ארוץ חצי שעה.





כל השטויות הממתקים וחטיפים במגירות בעבודה חולקו לחברים (לפחות שמישהו יהנה מזה) ובמקרר במשרד יש עכשיו פירות וירקות ומיים.
החלטתי להפסיק לקנות בגדים סתמיים ומשעממים שמסתירים אותי.
אני אחזור לעצמי ואני אלבש את הבגדים המדהימים שלי, כי יש לי מלתחה סופר סקסית!!
אם יהיה לי יום קשה ומגעיל אני פשוט ארשה לו להיות כזה ולעבור, ולסיים את היום במיטה עם ספר טוב... אילת סווטיצקי הוציאה עכשיו ספר חדש JUST SAYING!
והכי חשוב אני אתמיד בפוסטים שלי, בכתיבה שלי ובמה שאני הכי אוהבת, להתלבש כמו שאני מרגישה!


שמלה:Forever21\סנדלים:ZARA\תיק:SELECT\משקפי-שמש:ALDO\קולר:DYI
טבעות:Le Corone,Bershka,La Flaca Loca

לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו חייבים תמיד להראות לכולם כמה טוב לנו, כמה אנחנו מאושרים, כמה תותים לנו.. (מדיה חברתית זה תכלס כזה שקר לפעמים...) אז זהו שלא תמיד תותים לנו!
לפעמים כרוב חמוץ לנו, ואנחנו לא חייבים להעמיד פנים שתותים לנו.. וואו, כמה אנלוגיות פירותיות.
אז הנה אני אומרת לכם שכן, לא היה לי משהו בחודשים האחרונים, אבל עכשיו אני עובדת על זה ויהיה משהו!
אני לא יודעת עוד מה, אבל יהיה משהו.

7 תגובות:

  1. וואו, ממש מודל להשראה!!!! שולחת חיבוק איזו אלופה הלוואי ואדבק בכח רצון שלך! נדהימה

    השבמחק
  2. כל הכבוד לך על הפוסט המשתף והכנה שלך :)
    אני תמיד בדעה שגם קשה (וקשה!)- הכל בסוף מסתדרר לטובה!
    שולחת לך חיבוק עידוד (למרות שלא נראה לי שאת צריכה אותו).

    השבמחק
  3. חיבוק אהובה. את מעוררת השראה וכל כך שמחה שניערת מעצמך את הבאסה ושאת פועלת לכך שיהיה לך טוב. אוהבת אותך 😘

    השבמחק
  4. אם לא יהיה לנו קצת רע איך נעריך את הטוב ??
    נשיקות ואם באלך עוד חיזוקים וחיבוקים אני פה <3

    השבמחק
  5. את מדהימה ומעוררת השראה, מאחלת לך הרבה הצלחה.

    השבמחק
  6. את מדהימה וכן, החיים לא תמיד תותים והמדיה הפייסבוקית וכדומה היא באמת שקר אחד גדול, כולם שם שמחים כל הזמן. מותר שיהיו תקופות פחות טובות, הייתי שם, עברתי אותן וחזרתי להיות שמחה. מדי פעם יש איזו תקופה של פחות טוב שמנסה להשתלט עלי, אבל למדתי לבעוט טותה הלאה ולהעלם, בעיקר בזכות משפחה תומכת וחברים טובים. את עדיין נשארת מהממת כי את כזו. ❤❤❤

    השבמחק
  7. אני חייבת לאמר לך, וזה לא נחמה, שהגנים אשמים בזה, כי כשלא ממש טוב לי אני זונחת את האוכל בכלל. קיצוניות שניה. ואז, אני למשל, צריכה להכריח את עצמי לאכול, לא כיף בכלל. יש תקופות שרע לנו, וזה הכי בסדר. לעצור, לחשוב, ולנוח. לנוח מהכל. להתלבש סתם ואפילו לא לחייך. ועכשיו את אחרי ואת שוב בדרך שלדעתך היא הנכונה, אז נהדר, ורק בגלל שזה בא לך מבפנים, כי את רוצה וכי לך מתחשק שוב להתלבש ושוב להתעמל. והכי כיף שהמשפחה והחברים תומכים.

    השבמחק